העברה בינדורית של ערכי והתנהגויות פילנתרופיה, התנדבות והשתתפות אזרחית בישראל

פרופ' הלל שמיד וד"ר מיכל אלמוג-בר

המחקר נערך בתמיכת הקרן המשפחתית על-שם תד אריסון.  

מחקר זה בוחן העברה בין-דורית של ערכים והתנהגויות נתינה והשתתפות אזרחית, לרבות פילנתרופיה, התנדבות, ואקטיביזם אזרחי של הדור השני והשלישי של משפחות בישראל. המחקר מבקש להרחיב את הידע וההבנה של סוגיית ההמשכיות והקיימות של נתינה והתנדבות בין-דורית בישראל.  הוא בוחן גם את ההתנהגויות, הגורמים והמסגרות המאפשרות העברה בין-דורית של ערכי נתינה בקרב בני הדור השני-שלישי, עם דגש על המחויבות שלהם לתרומה לעיצוב פניה של החברה האזרחית בישראל. 

 

תעסוקה ומגדר בארגוני החברה האזרחית

ד"ר מיכל אלמוג-בר, פרופ' מימי אייזנשטדט וד"ר מיכל סופר

שמחים לבשר שמחקרן של ד"ר מיכל אלמוג, פרופ' מימי אייזנשטדט וד"ר מיכל סופר אודות "נשים, עבודה סוציאלית ומקצועות העזרה בארגוני רווחה במגזר השלישי: ההצטלבות של מגדר, הפרטה וחברה אזרחית", זכה במענק מהקרן הלאומית למדע. המחקר שפותח כחלק מפרויקט "מגדר וחברה אזרחית" במרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה, בוחן את חווית התעסוקה בקרב נשים המועסקות במקצועות העזרה (ע"ס, פסיכולוגיה, סיעוד וכו.) בארגונים בחברה האזרחית בישראל, תוך התייחסות לאתגרים, למניעים, למסלולי הקריירה, לסביבת העבודה, למאפייני מגדר בארגונים ולהתמודדויות של נשים בארגונים אלה. המחקר מבקש להבין את חווית התעסוקה בהקשר רחב, תוך הסתכלות על הפרספקטיבה המגדרית והארגונית בארגונים בחברה האזרחית. 

 

הון חברתי, חברה אזרחית וקיימות

ינון גבע, ד"ר איתי גרינשפן וד"ר מיכל אלמוג-בר

חוקרי המרכז עורכים מחקר הממפה את הידע הקיים אודות המרכיבים הקריטיים של הון החברתי וחיבור של מיפוי זה להקשר הישראלי. המחקר מבקש לפתח מסגרת תיאורטית להגדרת מרכיבי ההון החברתי ולהציג את הידע התיאורטי והאמפירי הבינלאומי שנצבר אודות שימוש בהון חברתי לצורך מדידת איכות חיים בת-קיימא. המסמך יציג עוד את התפתחות המחקר הבינלאומי אודות הון חברתי ככלי למדידת איכות חיים. המחקר נערך במסגרת הועדה לאיכות חיים בת-קיימא של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

 

תשתיות השתתפות אזרחית והתנדבות בארגונים בחברה האזרחית בישראל

 

ד"ר מיכל אלמוג-בר וד"ר איתי גרינשפן 

אחד מהנדבכים החשובים במבנה ובפעילות של ארגונים בחברה האזרחית היא פעילות התנדבותית .על אף מקומם המרכזי של מתנדבים והחשיבות של ההשתתפות הוולונטרית בפעילותם של ארגוני החברה האזרחית, קיים ידע מועט אודות התשתיות הארגוניות הקיימות בקרב ארגונים בחברה האזרחית בישראל ומשמשות את הארגונים בפעילותם עם מתנדבים. במונח ׳תשתית התנדבות ארגונית׳ כוונתנו הן לתפיסות כלפי התנדבות המוטמעות בארגון והן להיבטי ההערכות הארגונית המושקעת בארגון לקליטה, גיוס, הפעלה, תמיכה, ניהול ושימור של מתנדבים, כגון מערכי הדרכה, ריכוז פעולות המתנדבים, ועוד. מטרת המחקר היא ללמוד על התשתיות הארגוניות הקיימות בארגוני החברה האזרחית בישראל בהקשר של. אוכלוסיית המחקר כוללת ארגונים בחברה האזרחית בישראל המפעילים מתנדבים .המדגם נגזר מנתוני העמותות במאגר גיידסטאר ישראל. המחקר נערך בשיתוף הרשת להתנדבות ישראלית. 

 

ארגונים המספקים שירותי רווחה בחברה האזרחית

ד"ר מיכל אלמוג-בר, פרופ' ג'וני גל ושביט מדהלה-בריק

המחקר נערך בשיתוף פעולה עם מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל.

חלק ניכר משירותי הרווחה במדינת ישראל מסופקים באמצעות ארגוני המגזר השלישי. מחקר חדש במרכז מבקש למפות ולנתח פעילות זו. המחקר מתמקד בארגונים המספקים שירותי רווחה בישראל אשר להם מחזור פעילות של למעלה מ 500,000 ש"ח ומבקש למפות מאפיינים בפעילות ובשירותים המסופקים על ידי הארגונים, את אופני הארגון, המימון והניהול שלהם.  

 

התנדבות אפיזודית

ד"ר מיכל אלמוג-בר ומירב אשכנזי אנור

עולם ההתנדבות כולל טווחי זמן שונים של התנדבות, מטרתו של מחקר זה היא לאפשר למידה אודות החוויה של אנשים שלקחו חלק בהצלחה של אירועים ממוקדים, בהם מעורבת התנדבות לזמן קצר. מחקר זה מתמקד בהתנדבות אפיזודית (המוגדרת כהתנדבות לזמן מה, בעלת התחלה וסיום וזאת בניגוד להתנדבות מתמשכת), בהקשר של אירועים שיכולים להתרחש בספורט (כמו מרתון עירוני), גיוס משאבים (כמו מרוץ לגיוס כספים או התרמות טלפוניות למשך 24 שעות), סביבה (כמו פעולת ניקוי חופים), עבודה סוציאלית (כמו שבוע סיוע לאנשים חסרי בית), תרבות (כמו פסטיבלים) ועוד. מחקר זה נערך במקביל ביותר מ-20 מדינות. 

 

עמותות ערביות בחברה האזרחית בישראל: מאפיינים ודרכי פעולה

 פרופ' אמל ג'מאל, החוג למדע המדינה, אונ' תל אביב; ד"ר מיכל אלמוג-בר וגב' רנא אסעיד, המרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה, האונ' העברית

המחקר מבקש למפות את הארגונים הערבים הפועלים בחברה האזרחית בישראל ולעמוד על מאפייניהם הארגוניים, מקורות המימון שלהם ואופני פעילותם. אף כי ידוע כי בעשור האחרון גדל מספרם של הארגונים הערבים הפועלים בחברה האזרחית בישראל והתרחבה פעילותם, לא קיימים נתונים עדכניים לגבי מספר הארגונים הפעילים ומאפייניהם. המחקר מבקש למלא את החסך בידע ולהציג נתונים עדכניים לגבי ארגונים ערבים הפועלים בחברה האזרחית בישראל, ועל הפילנתרופיה לקבוצת ארגונים זו. מיפוי וניתוח מאפייני הארגונים במחקר מבוסס של נתונים שהתקבלו מגאייד-סטאר ישראל.המחקר הוא יוזמה משותפת של מרכז וולטר ליבך לחינוך לדו-קיום יהודי-ערבי, הפקולטה למדעי החברה באונ' תל אביב ושל המרכז לחקר החברה האזרחית והפילנתרופיה בישראל באוניברסיטה העברית.

 

ארגונים בתחום הבריאות והמוגבלות בחברה האזרחית ופעילותם עם מוסדות בריאות ציבוריים בישראל

ד"ר מיכל אלמוג- בר וד"ר מיכל סופר

המחקר נערך במימון המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות.

המחקר מבקש לתאר ולנתח תופעה שטרם זכתה לתשומת לב מחקרית ראויה בעולם ובישראל: ארגוני המגזר השלישי בתחום הבריאות, כאשר הוא מתמקד בארגונים הפועלים בישראל. ארגוני המגזר השלישי בתחום הבריאות הפכו לשחקן מרכזי במערכת הבריאות בישראל, הן כספקי שירותים  והן כמייצגים של לקוחות בתהליכי קביעת מדיניות בתחום הבריאות. במקרים שונים, מייצגים ארגונים אלה לקוחות מוחלשים ומודרים, חסרי קול מול המערכת הציבורית. באמצעות ראיונות עם נושאי תפקידים בכירים בארגונים, המחקר מבקש ללמוד על פעילותם, השירותים המסופקים, מאפיינים ארגוניים, אוכלוסיות היעד ומעורבותם בארגון, ועל היחסים בין הארגונים לבין גורמים שונים בסביבתם, לרבות הממשלה. כמו כן, המחקר מבקש לסייע בפיתוח של תיאוריה המסבירה את הקשר בין סוגים שונים של ארגונים במגזר השלישי ובין היחסים המתהווים בינם ובין הממשלה.

 

שותפויות בין-מגזריות בישראל: תשומות, תהליכים ותוצרים

פרופ' הלל שמיד וד"ר מיכל אלמוג- בר

המחקר נערך במימון המכון למנהיגות וממשל, ג'וינט ישראל

המחקר עוסק בבחינת ולמידת דפוסי הפעולה של שותפויות בין-מגזריות במגוון של תחומים בישראל, בדגש על פעילותם ותפקידיהם של ארגונים הנמנים על שלושת המגזרים: המגזר הממשלתי, מגזר הארגונים ללא כוונת רווח והמגזר העסקי. באמצעות ראיונות עם 132 נושאי תפקידים בשותפויות וחמישה מקרי חקר של שותפויות ספציפיות, נבחנו במחקר 16 שותפויות בין מגזריות שהוקמו ופעלו בישראל בעשור האחרון. המחקר בדק את המניעים ליצירת שותפות, הגורמים המעודדים והבולמים את התפתחותה, את תהליכי עיצובה, עלויות ההפעלה והפעילות השוטפת שלה, תרומתה לפיתוח תשתיות כלכליות ויכולות ארגוניות ומבניות, את ההשפעות וההשלכות של השותפות על כל אחד מהארגונים השותפים ובעיקר על קהלי היעד השונים. דוח מסכם של המחקר הוגש ביולי 2016.

 

פעילות לקידום דו קיום, חברה משותפת ושלום בחברה האזרחית ובפילנתרופיה בישראל

ד"ר מיכל אלמוג-בר, פרופ' רם כנען, פרופ' קת'רין הארולד וגב' נוגה פיטובסקי-נוה
המחקר נערך במימון מכון מינרבה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ביה"ס לפילנתרופיה באונ' אינדיאנה (ארה"ב) וביה"ס למדיניות ופרקטיקה חברתית באונ' פנסילבניה (ארה"ב). 

בשני העשורים האחרונים, מספר גדל והולך של ארגונים בחברה האזרחית בישראל מתמודדים עם נושאים הקשורים לדו-קיום, בניית חברה משותפת, קידום הזכויות של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל וקידום שלום.  ארגונים אלה מהווים מרכיב חשוב של חברה אזרחית פעילה במדינה דמוקרטית. כיום פועלים בישראל כ-250 ארגוני חברה אזרחית המציינים את קידום הדו-קיום, בניית חברה משותפת ליהודים וערבים-פלסטינים, קידום זכויות האדם של האוכלוסייה הערבית-פלסטינית בישראל, וקידום שלום כאחת מהמטרות העיקריות שלהם. למרות הגידול במספר הארגונים העוסקים בתחומים אלה קיים ידע מחקרי מועט אודות פעילותם. המחקר מבקש למפות את פעילות הארגונים הפועלים לקידום דו קיום, חברה משותפת ושלום, ללמוד את מאפייניה הייחודיים ואת היחסים המשתנים בין הארגונים הללו למוסדות המדינה. המחקר מתמקד במאפיינים ארגוניים, בחזון ובמטרות של הארגונים; בדרכי הפעולה שלהם; באוכלוסיות המעורבות בפעילותם; ביחסי הארגונים עם המדינה; ובתוצאות הפעילות. המחקר מבקש ללמוד ולנתח את פעילותם של 250 ארגונים אלה באופן שיטתי, ולספק מידע מקיף על פעילות זו והשלכותיה לחברה בישראל.

 

מגדר בחברה האזרחית ובפילנתרופיה בישראל

ד"ר מיכל אלמוג-בר ופרופ' מימי אייזנשטדט

המחקר נערך במימון הקרן הלאומית למדעים ועם מכון דיוויס ליחסים בין לאומיים, האוניברסיטה העברית

החברה האזרחית היא זירה בעלת אופי מגדרי, היות וחלקן של נשים בזירה זו הוא מרכזי והשתתפותן בולטת בה יותר מאשר בפעילות המגזרים האחרים (המדינה והשוק החופשי). מרבית הפעילות והמתנדבות בחברה האזרחית, כמו גם העובדות המועסקות בשכר וכן הלקוחות בארגוני החברה האזרחית, הן נשים. פעילותן של נשים בחברות אזרחיות בעולם מתרחבת בשנים האחרונות על רקע תהליכי הפרטה, אימוץ של משילות חדשה והתרחבות פעילות החברה האזרחית. המחקר מבקש למלא את החסך בידע הקיים אודות פעילות נשים בחברה האזרחית, אודות האופי המגדרי של זירה זו, מאפייניה, תוצאותיה והשפעותיה על נשים. באמצעות עריכת ראיונות עומק עם יזמות, פעילות, מנהלות, ועובדות בשכר בחברה האזרחית בישראל, המחקר מבקש ללמוד את הצורות השונות של השתתפות והתארגנות של נשים בחברה האזרחית בישראל תוך התמקדות בתפקידיהן של נשים כיזמות, פעילות, מנהלות, עובדות ולקוחות בחברה האזרחית. המחקר שואף לפתח מודל אשר ימפה את מגוון הפעילויות של נשים בחברה האזרחית ויסביר את התרומות, התוצאות וההשפעות של המגדר בה ביחס לגורמים ומאפיינים המעצבים את פעילותה.  

 

מדיניות ממשלתית כלפי החברה האזרחית בפרספקטיבה בינלאומית

ד"ר מיכל אלמוג-בר

המחקר בחן את התפתחות היחסים והמדיניות הממשלתית כלפי החברה האזרחית בישראל בהשוואה למדינות שונות בעולם. בעשור האחרון התרחשו שינויים משמעותיים במדיניות כלפי החברה האזרחית בישראל הכוללים בין השאר, פרקטיקות חדשות של שיח בין-מגזרי, מדיניות לעידוד הפילנתרופיה וההתנדבות, שינויי חקיקה בנוגע להתאגדות ופעילות ארגוני החברה האזרחית, ומדיניות לעידוד שותפויות בין-מגזריות. המחקר בוחן את התמורות שחלו במדיניות הממשלתית ואת השפעותיהן על יחסי הממשלה והחברה האזרחית ועל החברה האזרחית בישראל. המחקר נערך כחלק מפרויקט בינלאומי משווה אשר כלל מחקרים שסקרו שינויי מדיניות כלפי החברה האזרחית במדינות: ארה"ב, אוסטרליה, בריטניה, סין, מצרים, מקסיקו, אקוודור, ניקרגואה, קולומביה, ניגריה וזימבבואה.

 

מעורבות ושיתוף הציבור בקידום נושאים סביבתיים

ד"ר איתי גרינשפן

פרויקט זה מציג ניתוח של מקרי חקר המתארים פרקטיקות שונות מרחבי העולם של יוזמות אזרחיות, שותפויות ותהליכי שיתוף בין גופי המדינה לבין הציבור לקידום סוגיות סביבתיות בוערות ברמה המקומית וברמה הארצית. סקירת מקרי החקר מתמקדת בשני היבטים: 1. כיוון היוזמה (מלמעלה ומלמטה) 2. תפקידי השחקנים השונים, בעיקר הארגונים ללא כוונת רווח, בתהליך וזיהוי דינמיקת הקשר ביניהם.  כל מקרי החקר נחשבים למקרי הצלחה והם עוסקים במגוון סוגיות סביבתיות, ומגוונים מבחינה גאוגרפית ובקנה המידה שלהם. חלק מהמקרים מתארים יוזמה של גופים ציבוריים וחלקם יוזמות של תושבים או ארגוני חברה אזרחית בהם הופעל מגוון רחב של מתודולוגיות שיתוף.

 

העובד הסוציאלי כמתווך: האם יכולים סטודנטים לעבודה סוציאלית להבדיל בין ארגוני שירותים לפי המגזר המבצע?

ד"ר איתי גרינשפן

המחקר נועד לבחון את רמת הידע והאמון של סטודנטים לעבודה סוציאלית במהלך הכשרתם האקדמית אודות סוגי ארגונים המגישים שירותי רווחה. המחקר מבוסס על מדגם של סטודנטיות לעבודה סוציאלית בישראל, אשר התבקשו למלא שאלון שבחן את רמת הידע שלהם ואת רמת האמון אודות ארגונים מהמגזר הציבורי, העסקי והמלכ״רי.

 

פילנתרופיה השתתפותית

ד"ר איתי גרינשפן

Participatory philanthropy is a form of philanthropy that differs from classic donor, or fund-raising practices, in the way that participants are required to tap their personal social networks for donations. Therefore, they are not only donors, but also fundraising agents of the nonprofit. These participatory philanthropists actively and literally participate in sporting and fundraising activities as part of their contribution to the cause. Furthermore, the benefiting organization no longer serves as simply a charitable nonprofit, but rather in mounting such an “event” the organization and its staff must function as event organizers. We argue that participant philanthropists are not only donors of time and money, they are also agents actively engaged in raising funds for the beneficiary organization as they produce and enact their own chosen identities. These multiple roles have not, to date, been thoroughly conceptualized.